בתחילת שנת 2011 קיבלה החברה (העותרת) הודעת שומה בעבור שנת הכספים 2011 , עבור שטח הקרקע (לפי שטח של 2,046 מ"ר בסיווג קרקע תפוסה לתעשייה) והשטח הבנוי (לפי 2,184 מ"ר בסיווג שיווק/תצוגה). בנוסף קיבלה העותרת הודעת תיקון שומה לפיה הוגדל שטח הקרקע בשטח נוסף של 147 מ"ר כאשר השומה תוקנה למפרע.

בעקבות הודעת השומה שנשלחה אליה, הגישה העותרת שתי השגות בגין שומת הארנונה לשנת המס 2011 , בהן טענה שאינה מחזיקה בשטח הקרקע כלל וכן השיגה על גודל השטח הבנוי וסיווגו. בהשגה הנוספת טענה בנוסף, כי החיוב הרטרואקטיבי פסול וכי אינה מחזיקה בשטח הקרקע הנוסף. את ההשגות שלחה העותרת באמצעות דואר אקספרס לעיריית אשדוד, כאשר שם הנמען שהופיע על תעודות המשלוח: מנהל הארנונה – עיריית אשדוד. על פי אישור הדואר, נמסרו ההשגות בעיריית אשדוד ועל הקבלת המכתבים חתמה מזכירה במחלקת המזכירות בעירייה.

חצי שנה לאחר שהגישה את ההשגות על שומת הארנונה, פנתה שוב החברה (העותרת) אל מנהל הארנונה, וטענה שמאחר ומנהל הארנונה לא השיב לעתירות, יש לראות כאילו הוא מקבל אותן (כך זה על פי חוק). חודש וחצי אחרי שליחת מכתבים אלה, קיבלה העותרת מכתב ממנהל הארנונה שטען שכלל לא קיבל את ההשגות של העותרת, ולגופו של עניין החליט לדחות את ההשגות.

בדיון המשפטי לא יכלה העירייה לתת הסבר מה קרה להשגות שקיבלה המזכירה והודתה כי קרתה תקלה בעניין זה של מיון הדואר או מסירתו. לטענת העירייה, אין בתקלה שקרתה, שאינה שגרתית, כדי להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 4 לחוק (לראות כאילו קיבל מנהל הארנונה את ההשגות).

"מטרת סעיף 4 לחוק הינה לשמור על מינהל תקין ולמנוע חוסר התייחסות וזלזול מצד הרשות המנהלית לאזרח", כתבה השופטת סלוטקי בהחלטתה. עוד ציינה השופטת סלוטקי כי "אין הבדל בין מסירה למזכירת מנהל הארנונה לבין מסירה למזכירות הכללית. אילו התקלה, בה מודים המשיבים, הייתה קורת אצל מזכירת מנהל הארנונה האם גם אז היה נטען כי מנהל הארנונה לא קיבל את ההשגות במועד?"

בסופו של יום קובעת השופטת  סלוטקי שההשגות שהגישה העותרת לעירייה, נשלחו אליה כדין ויש לראות אותן כאילו התקבלו. עוד ציינה השופטת כי משלא ענה מנהל הארנונה תוך 60 ימים להשגות, יש לראות אותן כאילו התקבלו על ידו. על כן הורתה השופטת על תיקון שומת הארנונה בהתאם להשגות שהוגשו להם. בנוסף חייבה השופטת את העירייה בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.