נגד הדרת נשים אך גם נגד פרובוקציה ועליהום
19.12.11 / 07:05
מה היה שם באותו האוטובוס מאשדוד לירושלים? למה איש לא מתייחס לטענות החרדים לפרובוקציה שנעשתה, לטענתם, בטרם הגיעה המשטרה? ומה כתבה רוזנבליט בדף הפייסבוק שלה יום לפני התקרית. עיתונאי אשדוד נט בדעת יחיד
אני הייתי אתמול בין העיתונאים שכן שוחחו עם טניה. מהדברים שלה שהיא אמרה עולה שרק אחד חסם את האוטובוס, צעק ובסוף גם לא עלה עליו. כמובן שמספיק רק עשב שוטה אחד כדי לעורר מהומה, אך בחלק מאתרי האינטרנט תיארו זאת כאילו טניה הותקפה מילולית על ידי מספר נוסעים, חלק כתבו "חרדים חסמו אוטובוס...". לשאלותיי לגבי כך שהנוסעים טוענים שהיא שרה בקול ואיימה להתפשט, היא מציינת: "אולי זימזמתי, לא מעבר".
לטענת הנוסע, איש לא התייחס אל הצעירה ולא העיר לה דבר. "היא ראתה שהיא לא מצליחה לעורר בלאגן, אז היא החליטה להתחיל לשיר ולאיים שהיא תתפשט - אז התחילה המהומה. ברור שאם היא שרה בקול ומאיימת להתפשט תהיה מהומה", מציין הנוסע. בפני השוטר שהגיע למקום טענו הנוסעים החרדים שהצעירה שרה ואיימה להתפשט, אך לא הגישו תלונה על כך. טניה דוחה את ההאשמות נגדה ומציינת שיכול להיות שהיא זימזמה שיר ששמעה באוזניות, אך לא שרה ולא איימה להתפשט. בסופו של דבר המשיך האוטובוס בנסיעתו, כאשר הנוסע שמנע את סגירת הדלת נותר בתחנה.
בטור הדיעה שלה באתר ווינט מספרת טניה שהיא עלתה על האוטובוס כדי להגיע לירושלים, לכאורה בתמימות, כי זה הכי קרוב ליעד שלה. עוד כותבת טניה: "חשוב לי להדגיש שאני לא יוצאת נגד החרדים או הדתיים. אני גם לא יוצאת נגד הדת. מה שמפריע לי זה יחס המדינה לתופעות הללו לאורך כל שנות קיומה".
צילומי מסך מדף הפייסבוק של טניה, שהחלו להיות מופצים ברשת, מתעדים שיחה שלה יום לפני האירוע, כאשר בין השאר היא כותבת: "המימון הרב שהחברה החרדית מקבלת, אשר נותנת לה מוטיבציה מוגברת להשליט טרור לא רק על הנשים בה, אלא גם על הפלגים הפחות קיצוניים בעולם הדתי היא שערורייתית. ולפעמים ההשפעה ההרסנית הזאת זולגת גם לחברה החילונית, כמו שקרה בצה"ל, באגד, בטכניון ובמקומות רבים אחרים. אני נתקלתי פעמים רבות במבטים מכוערים ואף מהערות מצד בורים שהלינו על כך שאני מעזה להתיישב ליד חרדי ברכבת, ושזה לא נעים לו, שלא לדבר על דברים אחרים. עד עכשיו בחרתי לסבול ולשתוק, אבל עד מתי?"
בהמשך השיחה עם חבריה בפייסבוק היא פונה לחבר בשיחה ואומרת: "לא יודעת אם הבנת מנאום "צולב הלהבות" שלי, אבל כל מה שהם מייצגים מקומם אותי... אז אני לא אבחר לשבת לידם. אבל אני גם לא אבחר לעמוד כדי לגרום לדתי העדין לאיזו אי נוחות בטעות..."
לא ברור מה בדיוק התרחש שם באוטובוס, האם זו הגרסה של טניה נכונה שאומרת שלא עוררה פרובוקציה בכוונה תחילה, או הגרסה של שאר הנוסעים, אשר טוענים שטניה ניסתה לגרום לבלאגן ובסופו של דבר הצליחה.
חשוב להדגיש שוב ושוב: עצם הרעיון של הדרת נשים הוא פסול וצריך להוקיע אותו מקרבנו. אך כאשר הדבר נעשה כבר שנים בהסכמה, ורק באוטובוסים בשכונות החרדיות, ברור שאם נגיע לשם וננופף עם סדין אדום, מישהו בסופו של דבר "יידלק".
הדיון הציבורי חשוב מאוד, אך העליהום על קהילות שלמות איננו במקומו. קל לשנוא את החרדים וזה זוכה להרבה תגובות בתקשורת, אך צריך גם להיות הוגנים, לתת גם לצד השני לומר את גרסתו לאירוע.
העיתונאי אמנון לוי (שומר מסך), בטור דיעה בווינט כותב: "מערכת האוטובוסים כאן שוויונית. נשים וגברים שחורים ולבנים יכולים לנסוע בה בחופשיות. אלא מה? יש בארץ גם מיעוט חרדי, שיש לו דרך חיים אחרת משלנו. הציבור הזה רוצה קווים נפרדים לנשים ולגברים בין הריכוזים החרדיים. כלומר, חרדי שגר באשדוד, הריכוז החרדי השלישי בגודלו בארץ, שנוסע לבקר את אמו הגרה במאה שערים בירושלים, רוצה לעשות זאת על פי אמונתו בקווי מהדרין מופרדים. לטעמי, צריך להיענות לבקשת החרדים, בכפוף לשני כללים. ראשית, הקווים האלו יהיו רק בריכוזים החרדיים הגדולים ביותר. אסור שהיוצא מהכלל הזה, ישתלט על הכלל, וצריך להקפיד שמדובר אכן בקווים בודדים. שנית, בכל מקום שקו מהדרין עובר, חייב שיהיו גם קווים אחרים רגילים ושוויוניים, שישמשו את האוכלוסיה החילונית, או נשים חרדיות שלא מוכנות לנסוע בהפרדה. אפשרות אחרת היא שהציבור החרדי יקים לעצמו מערכת אוטובוסים פרטית, לפי מודל דומה של חברת האמבולנסים "הצלה", המקבילה החרדית למגן דוד אדום".
לוי ממשיך וכותב: "אפשר למצוא פתרון אם רק רוצים. בכל פעם מחדש אני תמה על רוח הקרב החילונית שמתלהמת מול כל בקשה חרדית להכיר במיוחדות שלהם כקבוצה. הציבור החילוני לא מוכן להכיר בכך שהוא ניצח בקרב על צביון המדינה, ואין בו את הנדיבות כלפי המפסידים".