אדם מצפה שיהיה מי שיאכוף את חוקי הסביבה, החוקים שנחקקו על ידי נבחרי הציבור כדי להגן על כולנו. אבל חוקים אלה נרמסים, תוך שהם חונקים רבים מתושבי העיר, ואיפה אותם הגופים שאמורים לדאוג לנו במקרים אלה? שאלה זו בדיוק שואל מירון, שהקדיש את החודשיים האחרונים למלחמה של ממש בזיהום אוויר שמקורו בשריפות גזם בלתי חוקיות באזורים החקלאיים הסמוכים לאשדוד.

מירון: "אני מתגורר ברובע ו' והזיהום שהכי מטריד אותי הוא שרפות גזם ופסולת שמתרחשות מזרחית לעיר ומגיעות לעיר בלילות כאשר הרוחות הופכות לדרום מזרחיות. אני מרגיש בזיהום במיוחד ב-3 שנים האחרונות. אני חושד שהגורם לכך הוא החוק שאוסר שרפת גזם. אבל רגע? החוק לא אמור למנוע שרפות גזם? הוא אכן נועד לכך, הבעיה היא שחקלאים לא ממהרים לפעול לפיו ומעדיפים לשרוף בלילות".

כאשר החוק למניעת שריפת גזם פורסם, דובר משרד החקלאות הודיע בחגיגיות שכל שורף גזם באופן בלתי חוקי יקבל קנס של 202,000 ש"ח, לא פחות. אתם יכולים לשער כמה אנשים קיבלו את הקנס הזה? זיהום משרפות גזם הוא לא זיהום קלאסי, שרפות גזם מתרחשות במיוחד בעונות מסוימות וכמות הזיהום שמגיע לעיר תלויה ברוח.

"במשך 3 שנים אחרונות הייתי אזרח חמוד ואדיב (כלומר לא עושה רעש). כאשר הייתי מריח ריחות שרפה, הייתי מתקשר למוקד 106 של עיריית אשדוד ומתלונן. המוקדן היה שואל, מאיפה הריח? אני משיב שהוא מגיע מזרחית לעיר. כלומר לא הייתה לי כתובת מדויקת, אתם בוודאי יכולים לשער איך בדיוק טיפלו בי. כאשר הייתי מתעניין לאן עוברת התלונה, המוקדן היה משיב לאיכות סביבה. מה זה איכות סביבה? מי אלו, השם כללי מדי, התברר לי שהתלונות מועברות לאיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד. בגמר השיחה הייתי שואל את שאלת מיליון הדולר: האם עוד התקשרו להתלונן? לא! אתה היחיד, הייתה התשובה שהייתי מקבל", מספר לנו מירון.

כדי להמשיך ולבדוק מה עלה בגורל תלונתו היה מירון מתקשר לאיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד ומספר על הזיהום. לעתים היה להם הסבר שאלו שרפות ידועות כגון שרפות של מחסנים או שרפות גזם חוקיות, לעתים סיפרו לו שפקחים יצאו לבדוק. יותר מאוחר הוא גם למד שהשטחים בהם מתקיימות שרפות הגזם הם לא באחריות איגוד ערים אשדוד. מירון ממשיך ומספר על תלאות תלונותיו: "התחנה הבאה שלי הייתה מוקד חירום של המשרד לאיכות סביבה. הייתי מסביר להם את הבעיה אך גם שם קיבלתי מגוון תירוצים. 'אדוני, ראשית, אין לך כתובת מדויקת ואנו בוודאי לא נשלח פקח לחפש אי שם מזרחית לעיר' היו אומרים לי. במקרים אחרים היו טוענים שהתלונה תועבר הלאה (לאיפה?)".

התחנה השלישית של מירון היא במשרד חקלאות. "למשרד זה יש יחידה פיקוח חי וצומח (פיצו"ח). שרפות גזם הם באחריותה של יחידה זו וחקלאי שרוצה לשרוף גזם חייב לקבל אישור מיחידה זו", אומר לנו מירון. האישור של משרד החקלאות דורש שהשרפה תתקיים בשעות הבוקר - החקלאי חייב להימצא ליד השריפה ולכסות את השאריות בסוף. בקיצור אם זה היה מתקיים, הריחות לא היו מגיעים לאשדוד כי בבוקר יש בעיקר רוחות מערביות שהיו מונעות כניסת ריח לעיר. מירון: "כאשר הייתי מריח שרפה, הייתי מתקשר ליחידת פיצו"ח ומדווח על ריחות. המוקדן היה משתתף בצערי אבל היה מסביר שלא יכול לשלוח פקח סתם לחפש מזרחית לעיר ושאני צריך לתת מיקום מדויק של השריפה".

בחודש האחרון היו ריחות עזים של שרפה שהורגשה היטב בחלקים רבים של העיר, ושהייתה לעיתים מתפוגגת רק בשעות הבוקר המאוחרות, כאשר תלמידים רבים היו נושמים את העשן הזה בדרך לבית הספר. זיהום האוויר היה כל כך קשה, ומירון שכבר התלונן פעמים רבות, יוצר שוב קשר עם מגוון גופים ומסביר להם שהבעיה מתמשכת ולא נפתרת. "אדוני, אין לך כתובת, אין מה לעשות", היתה התשובה הנפוצה שקיבל מירון. בקיצור רמז עבה - לך חפש בשבילינו.

באחד הערבים מחליט מירון שדי נמאס לו. אחרי ששמע שוב את התירוץ שאין לו כתובת מדויקת של השריפה הלא חוקית, מחליט מירון ביחד עם חבר נוסף לצאת ולצוד את השריפה שחונקת את אשדוד. "הסתובבתי עם חבר בכל המושבים מחוץ לעיר, בין רפתות, שדות ומה לא, ולא הצלחנו למצוא. החלטנו לחפש בימים הקרובים. יום למחרת החיפוש, חבר אחר שהיה מודע לסוגיית שרפת גזם, התקשר אלי ודיווח על שרפות גזם בין עזריקם לשתולים. מיד התקשרתי ליחידת פיצו"ח ודרשתי שפקח יגיע למקום. הפקח אכן הגיע, אבל לאחר הגעת כבאים, בטלפון הוא אמר שזה לא ברור אם זה שרפת גזם או קוצים והחליט לחזור ביום שישי לבדיקה. יום למחרת השטח היה נקי ולא היו עדויות (מעניין למה). ביום ראשון החבר דיווח עוד פעם על שרפת גזם, הודעתי לכך ליחידת פיצו"ח ויצאתי לשטח. הגענו לשדה כותנה שבערו בו קרוב ל-20 מוקדי שרפת גזם והסחורה האמתית היתה מסודרת בצד ומוכנה למשלוח. הפקחים הגיעו כעבור 40 דקות, התברר שהם נסעו מבאר-שבע (אומר משהו על מצבת כוח האדם ביחידה זו). הפקחים תיעדו את האירוע במצלמה וגבו ממני עדות ששמחתי לתת. לאחר מכן הפקחים הזמינו כיבוי אש, אבל הכבאים סירבו לרדת לשדה עקב הטענה שהכבאית כבדה מדי לשדה חקלאי. חזרנו הביתה מסריחים מעשן אבל מרוצים שעשינו משהו".

בימים שלאחר מכן המשיך לעקוב מירון אחרי טיפול פקחי משרד החקלאות, והוא הופתע לגלות שלמרות ההצהרות על קנס משמעותי על שריפת גזם לא חוקית ( 202,000 ש"ח), צפוי האיש ששרף גזם באופן לא חוקי וחנק את אשדוד, לקנס של כמה אלפי שקלים לכל היותר.

אבל מירון לא אומר נואש, הוא מתכוון להמשיך ולהלחם , וכל עוד הוא באשדוד הוא לא מתכוון לשבת בשקט בזמן שמרעילים אותו. "אני רוצה לקרוא לתושבים לצאת מאדישותם. זה הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו. אם לא נלחם, התחלואה באשדוד רק תלך ותהיה קשה יותר".

לאחרונה שיגר מירון מכתב לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אך טרם זכה למענה למכתבו, אך אם תושבי אשדוד ירימו קול צעקה, לא תהיה לו לשר ברירה אלה להגיב.

זיהום האוויר חונק אתכם? מה עושים?

1. להתקשר למוקד העירוני 106. חשוב שעיריית אשדוד תהיה מודעת, יתכן והם יעדכנו גורמים אחרים.

2 מוקד חירום המשרד לאיכות הסביבה. המוקד מאוייש 24 שעות ביממה. למוקד יש סמכות להקפיץ כונן או לעדכן גורמים אחרים באיזור. מבחינת המוקד, ריח שריפה לא נחשב לאירוע חמור אבל חשוב לדווח. טלפון: 6991*

3. אם את רואים שריפת גזם ומודעים למיקומה המדויק, דווחו מיידית למוקד יחידת פיצו"ח של משרד החקלאות בטלפון 03-9559911 המוקד פועל 24 שעות ביממה.

4. העבירו תלונה לאיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד ואשקלון. אפשר לשלוח דרך אתר האיגוד בכתובת : www.env.co.il