כזכור, גלבר הייתה זו שהובילה את התביעה נגד עיריית אשדוד, שבראשה עמד אז צבי צילקר, ראש המפלגה כיום של גלבר. לאחר מאבק משפטי ממושך, קבע בית המשפט העליון, שעיריית אשדוד גבתה כספי ארנונה על חניות ומרתפים שלא כחוק.

לדברי גלבר, חודשים רבים חלפו מאז פסיקת בית המשפט, אך בעיריית אשדוד ממשיכים לחייב בארנונה על מרתפים, למרות ש 80 אחוזים משטחם לא בשימוש. "בשנת 2011 עת פנו תושבים וביקשו ליישם את הפטור ביחס לשנת הכספים החדשה– קיבלו תשובות ממנהל הארנונה ולפיהם מרתף בו ממוקם מקרר בפינה אינו עומד בקריטריונים הואיל וכדי להגיע למקרר יש לחצות את המרתף וכך נעשה שימוש מעל 20% המותרים". גלבר עוד מציינת שתושבים שמרתפיהם ריקים, לא זוכים לקבל פטור, ומטורטרים ללא מענה.

גלבר טוענת שלמרות שבעיריית אשדוד הצהירו שיפסיקו לחייב בארנונה כניסות מקורות עד 5 מטרים, ממשיכה העירייה בחיובים אלה. "לצערי בימים אלו העירייה עדיין גובה מתושבים בעבור סככות מקורות עד 5 מטר . האם מדובר בעוד הבטחת בחירות ריקה מתוכן?!", כותבת גלבר ללסרי.

לדבריה, על העירייה לגלות מנהיגות ציבורית ראויה ונכונה, ולתקן את החיובים תוך השבת הכספים שנגבו ביתר מתושביה. "ויפה שעה זו מכל שעה אחרת, בה עולה קול המחאה בשם המעמד הבינוני. אותו המעמד אשר נפגע בגין הודעות שינוי השומה בשנת 2006, המעמד אשר ידע לעמוד על זכותו עוד אז ולהיאבק למען צדקתו עד הערכאה הגבוהה ביותר ויצא עם פסיקה צודקת ומאוזנת".

בסיום מכתבה מבהירה גלבר כי היא תפנה לבית המשפט העליון על ביזוי החלטתו, אם המצב לא יישתנה. בסיום מכתבה היא כותבת: "אני פונה אליך בטרם נפנה לבית המשפט העליון בבקשה ע"פ פקודת בזיון בית המשפט במסגרתה נפעל כנגד כל מקבלי ההחלטות הרלבנטיות ביחס להעדר יישום פסיקת בית המשפט. עודני סבורה ועודני מאמינה בעירייה זו כי תעשה את הדבר הנכון אף ללא צווי בית משפט".

ראש העיר הגיב למכתבה של גלבר, ודחה על הסף את טענותיה. במכתבו אל גלבר כותב לסרי: ", עיריית אשדוד מקיימת ככתבו וכלשונו את פסק הדין של בית המשפט העליון, ולמעלה מכך- העירייה אף החליטה מיוזמתה להשיב תשלומים בגין רכיב החניה בבתים צמודי הקרקע, על אף שבית המשפט העליון לא הורה על השבתם".

בעניין הפטור מארנונה על מרתפים שריקים ב- 80% מתכולתם, אומר לסרי: ". אין מחלוקת כי הפטור אינו חל על כל המרתפים באשר הם. בנסיבות אלו, כרשות מנהלית, ודאי כי על העירייה לוודא שהפטור  ינתן רק לפי הדין ורק למרתפים העומדים בקריטריונים". ללסרי ממשיך וכותב לגלבר: "יש להצר על גישתך כנבחרת ציבור, לפיה יש להתעלם  בענין זה מפסק הדין ומנוסחו של צו המיסים הרלוונטי וליתן פטור ללא אבחנה. אבל שוב, מכיוון שמכירים אנו אותך ואת דרך התנהלותך, איננו מופתעים".

ראש העיר מציין שהונחה את אגף הגביה ללכת לקראת התושבים, ותושב שמקבל פטור לשנה זו, יזכה לפטור לשנים קודמות, במידה והגיש בעבר השגות. לסרי מותח ביקורת על התנהלותה של גלבר, שלדבריו לא באה לסייע. "ככל שידוע לך על תושב אשר פנה בעבר כאמור ופנייתו בענין זה לא התקבלה לאחר מתן פסק הדין הנך מוזמנת לפנות בעניינו לאגף הגביה, ואין לי ספק כי הפניה תטופל כראוי. אלא שלא בכדי מכתבך כללי ומעורפל בענין זה, שכן בטוחני כי כל פניה פרטנית מטופלת כראוי כבר עתה".

בעניין הפטור מארנונה על כניסות מקורות עד 5 מ', מגיב לסרי לגלבר אומר: "במהלך מו"מ בטרם מתן פסק הדין, ומתוך רצון העירייה להגיע להסדר כולל עם התושבים, הוצע בין היתר כי כניסות מקורות בשטח של עד 5 מ', יקבלו פטור מארנונה, אולם סירובך לקבל את ההצעה, הוא שגדע את המהלך. בנסיבות אלו- אין לך להלין אלא על עצמך. מובן מאליו כי כיום, לאחר שבית המשפט העליון אמר את דברו ודחה את טענותייך בנושא זה מכל וכל, ידיה של העירייה כבולות".

לסרי דוחה בסופו של מכתב את כל טענותיה של גלבר, וכותב: "בניגוד לכל נורמה מקובלת, בחרת בסיפא למכתבך, לזרות איומים מרומזים כנגד עובדי ציבור או נבחריו. למותר לציין כי איומייך אינם ראויים, ומובן כי  לא ניתן לאיומי סרק אלו לשתק עבודתם של עובדי ציבור ונבחריו העושים לילות כימים למען ציבור התושבים ורווחתם. לאור האמור לעיל, טענותייך נדחות, ויש לקוות כי תחדלי מהפצת מידע חלקי אשר מטעה את הציבור וגורם לו לעוגמת נפש".