עלי אלבדי, אימונולוג באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שהוביל את המחקר ועמיתיו דיווחו בחודש שעבר כי באנשים שהחלימו מהמחלה, תאי מערכת החיסון שמזהים את הנגיף שוכנים במוח העצם לפחות שמונה חודשים לאחר ההידבקות.

מחקר שערך צוות אחר מצביע על כך שתאים המכונים "תאי זיכרון B" ממשיכים להבשיל ולהתחזק לפחות שנה לאחר ההידבקות. על בסיס ממצאים אלו החוקרים מניחים כי החסינות עשויה להימשך שנים, וייתכן אפילו כל החיים אצל בני אדם שנדבקו בקורונה וקיבלו חיסון לאחר מכן.

 לא ברור אם לחיסון לבדו יהיה אותו אפקט ממושך.

צוותו של אלבדי מצא ש–15 שבועות לאחר מנת החיסון הראשונה, מרכז הנבט עדיין היה פעיל אצל כל 14 המשתתפים, ושמספר תאי הזיכרון שזיהו את הנגיף לא ירד.

המחקר החדש הוא הראשון שמראה מה קורה לבני אדם אחרי קבלת חיסון. התוצאות מצביעות על כך שהרוב הגדול של המחוסנים יהיה מוגן לטווח הארוך — לפחות נגד הווריאנטים הקיימים של נגיף הקורונה. אבל קשישים, אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה ומי שנוטלים תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית אולי יזדקקו לזריקות דחף.

ייתכן כי מי שהחלימו ממחלת הקורונה וקיבלו חיסון לאחר מכן, לא יזדקקו להן בכלל.

קשה לחזות בדיוק כמה זמן תחזיק מעמד ההגנה, בתאוריה החסינות עשויה להימשך כל החיים, אמרו מומחים. אולם ברור לגמרי שהנגיף משתנה.