|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
|
|
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
_113_90_Crop_.jpg)
