השחקן והבמאי יהודה בארקן נפטר אתמול (ו') מקורונה בגיל 75 בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בארקן אושפז במחלקה לטיפול נמרץ בסוף חודש ספטמבר, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. בשבועות האחרונים מצבו הדרדר בהדרגה.

"בשבועיים האחרונים הוא היה ללא הכרה, מונשם ומורדם" - סיפר בנו רועי. "דיברנו איתו בפעם האחרונה ביום שלישי לפני שבועיים וחצי, אמרתי לו שהרבה אנשים מתפללים ודואגים לשלומו. ביום חמישי בבוקר הוא עוד הספיק לראות אותנו מדברים על מצבו בתקשורת. הוא היה גאה בנו והשוויץ לרופא שיראה את הילדים שלו וביום חמישי הוא הורדם והונשם".

יהודה בארקן נחשב לאחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, כשמאחוריו להיטים קולנועיים כמו "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" ו"אבא גנוב". הוא נודע גם בזכות סרטי המתיחות המפורסמים שלו, בסגנון "מצלמה נסתרת", משנות ה-70 וה-80.

בתחילת שנות ה-2000 חזר בתשובה ומאז מיעט להופיע בקדמת הבמה. עם זאת, הוא הפציע לתפקיד דרמטי בסדרה "פלפלים צהובים", התארח ב"החברים של נאור" והשתתף ב"אהבה בשלייקס" (2019), במה שהיה תפקידו הקולנועי האחרון. בשנת 2014 זכה בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

מבית החולים הדסה נמסר: "אנו מודיעים בצער על פטירתו של השחקן והבמאי יהודה ברקן. ברקן פונה להדסה עין כרם לפני כארבעה שבועות, לאחר שחלה בקורונה וחלה התדרדרות במצבו. עם הגעתו טופל ביחידה לטיפול נמרץ עקב התדרדרות נשימתית ולאחר מספר ימים הונשם והורדם.

"צוות היחידה לטיפול נמרץ בהדסה עין כרם טיפל יום ולילה בברקן במסירות רבה, תוך שהוא מנסה מספר אפשרויות טיפול על מנת לאוששו" - עוד נמסר. "אתמול בערב נפטר ברקן, משפחתו הספיקה להגיע ולהפרד ממנו והודתה בחום לצוות הרפואי שטיפל בו בשבועות האחרונים. אנו משתתפים בצערם העמוק".

יהודה בארקן (1945-2020)

בארקן נולד בנתניה בשנת 1945, בשם המשפחה ברקוביץ', אותו שינה לברקן עם השנים (את האות א' הוסיף בשנים האחרונות בעקבות ייעוץ מרבנים). את דרכו בעולם הבידור החל בצה"ל, כששירת בלהקת פיקוד דרום. לאחר שהשתחרר הצטרף ללהקת פיקוד דיזנגוף, שהורכבה מיוצאי להקות צבאיות.

הופעתו הראשונה כשחקן הייתה בתפקיד קטן בסרט "הוא הלך בשדות" (1967) של יוסף מילוא. שלוש שנים לאחר מכן הגיעה הפריצה הגדולה שלו בסרט "לופו" של מנחם גולן, מהסרטים הריווחים בתולדות הקולנוע הישראלי. למרות שהיה רק בתחילת שנות ה-20 שלו, בארקן גילם בסרט עגלון אשכנזי מזדקן.

אחרי ההצלחה של "לופו", התהדק שיתוף הפעולה בין בארקן לגולן והם המשיכו לעבוד יחד בשורה של להיטים כמו "כץ וקרסו" (1971) ו"מלכת הכביש" (1971). כמה שנים לאחר מכן, בארקן חבר לבועז דוידזון וכיכב בשני הלהיטים הגדולים שלו, "צ'רלי וחצי" (1974) ו"חגיגה בסנוקר" (1975), לצד חברו זאב רווח. בזכות שני הסרטים האלה הפך שמו למוכר בכל בית בישראל, ופניו נעשו מזוהות עם סרטי הבורקס.

בתחילת שנות ה-80 התחיל בארקן לביים סרטי מתיחות עם יגאל שילון, כמו "חייך, אכלת אותה" (1980) ו"המתיחה הגדולה" (1984). עם השנים הוא המשיך לפתח ולהתמקצע בז'אנר עם סרטים נוספים כמו "מצלמה בלי בושה" (1988), "ניפגש בספארי" (1989) וסרט המתיחות האחרון שלו "גברת תפתחי, זה אני" (1992). הסרטים נחלו הצלחה גדולה והפכו לקאלט מיידי. באותה תקופה הוא גם כיכב באחד מתפקידיו המוכרים בתור צ'יקו הרגיש מטרילוגיית סרטי "אבא גנוב".

בתחילת שנות ה-90 בארקן חווה האטה בקריירה שלו, ולאחר שהקומדיה הרומנטית בכיכובו ובהפקתו, "מחפשת בעל על ארבע", נכשלה בקופות, הוא נקלע לחובות גדולים והכריז על פשיטת רגל. גם תוכנית המתיחות שלו בערוץ 2 הטרי לא נחלה הצלחה וירדה במהרה מהמסכים. בסוף שנות ה-90 כיכב בעיקר בתפקידים קטנים בקולנוע, בהם ב"צומת וולקן" (1999).

בארקן חזר בתשובה בתחילת שנות ה-2000, ומאז הופיע מעט בקולנוע החרדי, ובמקביל הגיש תוכניות שעסקו בדת. מדי פעם המשיך להפציע בתרבות המיינסטרים, לתפקידים קטנים.

יהי זכרו ברוך