הצורך בחינוך אמיתי, כן ופתוח, בנושאים של זוגיות, מין והסכמה,הופך להיות קריטי - שוב ושוב מתפוצצות פרשיות על אונס קבוצתי של נערות, התעללות בנערות דרך הפצת תמונות עירום שלהן בפייסבוק ובוואטסאפ. יש עלייה משמעותית בבתלונות של בני נוער על אלימות מינית.
נערות שמנסות באמצעות המין להיות מקובלות זו כבר תופעה נפוצה מאוד. בקבוצות המיקוד עולה שוב ושוב האמירה ש'הכי חשוב זה להיות כוסית'". התרבות מחנכת אותך שמה שנמצא בראש הסולם הוא המראה החיצוני הסקסי.

תלמידי התיכון של היום גדלים תחת הפגזה של מסרים מיניים בתקשורת ובאינטרנט, הם חשופים לפורנו באינטרנט מגיל צעיר ­– צעיר יותר מכל בני נוער לפניהם אי פעם. 

מסתבר שהגיל הממוצע לחשיפה לפורנו ובטח למין באופן כללי, הוא 12, עם עדויות רבות לחשיפה כבר בגילאים צעירים הרבה יותר.

הנתונים העדכניים גם מדברים על כמעט שליש מהבנות בישראל ומחצית מהבנים בני 18-14 שכבר שלחו להם תמונות ארוטיות לנייד.

הם גם בצ'אטים עם אנשים שהם לא מכירים, ומשם זה מיד מגיע לתהליך היכרות שמבוסס על מין וסקס.
הרשתות מאפשרות את זה כי הן מייצרות חוויה של אינטימיות־לכאורה ושימוש בגוף ככלי ליצירת קשר.

מהמסרים ששוטפים אותם מכל עבר, בני הנוער מבולבלים, מדלגים מדבר לדבר, מתנסים בהמון חוויות מיניות ופשוט הולכים לאיבוד.

מה רע?

מחקרים מצאו קשר ברור בין צריכת פורנו אצל מתבגרים ובין דיכאונות, התנהגות מינית אגרסיבית, דימוי עצמי נמוך וציפיות לא ריאליות בעולמות המיניות, היחסים ודימוי הגוף.

מחקר אחרי מחקר משקף עלייה מתמדת בשיעור הדיכאונות, החרדות, ההלכאה העצמית והבדידות בקבוצת המתבגרים, לצד אחוזים מרקיעי שחקים בצריכת הפורנו, עלייה דרמטית בפגיעות מיניות ברשת, סרטוני נקמה שמופצים בין קבוצות ילדים (כמו במתבגרים), ועוד רעות חולות הנובעות, בין השאר, ממחסור בשיח קשוב ולא שיפוטי עם המתבגרים, שמתמודדים עם העולם החדש הזה כמעט בלי שום תיווך.

המצב רק נהיה מדור לדור יותר גרוע משהיה - כי אין היום שליטה על העולם הדיגיטלי.

תוכניות ריאליטי, שהילדים מכורים אליהן, מעודדות את תרבות האונס, אנחנו חיים בחברה אלימה, הבנים מסתכלים על קליפים של אייל גולן ומסרים של מפורסמים ולומדים שם איך להיות גברים. ב'האח הגדול', כשמישהו נפרד ממישהי, הוא צריך להשפיל אותה, ואחר כך אנחנו מתפלאים איך הילדים מפיצים סרטוני נקמה. הבנות רואות את המפורסמות זוכות לאהדה מהבנים באמצעות מסרים מיניים. ההשפעה העיקרית על הילדים ובני הנוער היא - ממה שרואים במדיה וברשת.

שם בני הנוער עסוקים כל הזמן בהשוואה, בנראות, בקבלת לייקים. כל אלה מובילים למצב שבני הנוער מתנסים בהכל, כמה שיותר ובגיל צעיר מאוד. זו פעולות מיניות הופכות להיות עניין של 'קול' ובעניינים אצל בנים או לגרום לבנים לרצות אותך אצל בנות. הם לא בהכרח יחברו בין מיניות לעונג אלא לשייכות.

למה לא עשו את זה עד עכשיו?

כל מי שמעלה את הסוגיה הטעונה של חינוך מיני בפני תלמידים ומורים נתקל באותה בדיחה ישנה: "הילדים כבר יכולים ללמד אותנו". אך הבדחיה הזאת רחוקה מהמציאות: מהדיווחים של תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים עולה, אמנם, תמונה של התנסויות מיניות מוקדמות מדי, ללא בשלות אמיתית – אך אלו מתרחשות לצד בורות גדולה ועיוות המציאות.  הבנים מסתבר, ספוגי פורנו והתנסויות מיניות בגיל צעיר מאוד, עוד לפני שהעולם הרגשי שלהם בשל לכך והבנות נכנסות לשם מתוך לחץ חברתי, מתוך חוסר הבנה בסיסי - מה הבנים חושבים עליהן כשהן אומרות כן ולאן זו מוביל אותן.

האם הבוגרים מבינים יותר ולכן יכולים להסביר?

מי שחושב שמדובר רק בבני נוער הוא טועה - התופעה חודרת גם בקרב הגילאים הבוגרים (בעיקר נשים) שחושבות שכדי להיות מקובלות במקומות העבודה או בכל מוקד חברתי אליו הן רוצות להשתייך, הן צריכות להיות מיניות יותר ולספק את צריכיהם של הגברים ובסוף מוצאות את עצמן מושפלות. זה קורה גם אצל אימהות, מורות, אחים בוגרים ועוד שנכנסו לתוך הלופ והמעגל הזה ולכן אף להם אין את הכלים להעביר לילדים כי הם בעצמם נפלו לתוכו.

השינוי בגישה

אנשי מקצוע שמבינים שהפורנו כאן כדי להישאר, ולכן במקום להתנגד לו, עדיף להאריך בהסברים למתבגרים, ובעיקר – להוריד את מפלס החרדה. 

מחקר מטא רחב היקף משנת 2020, = בדק את השפעות החינוך המיני על פני שלושה עשורים. בין השאר הוא גילה שילדים ומתבגרים שקיבלו חינוך מיני בבית או בבית הספר נכנסו פחות למערכות יחסים אלימות, היחסים הזוגיים שלהם היו טובים יותר, הם היו פתוחים יותר לקהילות מגוונות, נכנסו פחות להריונות לא רצויים, היו להם פחות מחלות מין, והגישה הכללית שלהם למיניות וזוגיות היתה בריאה הרבה יותר.

אז מה יהיה חדש במערכת החינוך מהשנה הקרובה?

החל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) ייכנס לראשונה החינוך המיני כחובה לכלל תלמידי מערכת החינוך וזה מה שהם ילמדו:

בכיתות ו', ח' ו-י"א ילמדו התלמידים תוכנית שנתית מורחבת בהיקף של עשרה שיעורים לפחות. ביתר שכבות הגיל ילמדו התלמידים תוכנית בהיקף של שלושה שיעורים לפחות.

בכיתות א' ילמדו למשל שיעורים על "חדוות הגדילה", "אני וגופי", "אני שומר על גופי", "מסוגלות וערך עצמי",  "שמירה על מרחב אישי", זאת בהיקף של ארבעה עד שישה שיעורים.

בכיתות ב' התלמידים יעסקו ב"תחושת ערך עצמי ועזרה לזולת", "שמירה על עצמי", "נגיעות מתאימות ולא מתאימות", "התמודדות עם מצבי פיתוי", "לומדים לומר לא", "סודות ששומרים וכאלה שלא" (6-3 שיעורים).

בכיתות ג' יעסקו ב"חיים בביטחה ובשמחה", "דאגה לעצמי", "טיפוח עצמי", "היגיינה ובריאות", "המרחב האישי שלי - פרטי מול ציבורי", "ברשת ופנים אל פנים" (4-3 שיעורים).

בכיתות ד' יעסקו ויתנסו בנושא דימוי עצמי, "שיעור בהסכמה", "נגיעות מתאימות ולא מתאימות", ו"פנייה לעזרה" (5-3 שיעורים).

בכיתות ה' ילמדו על חדוות הגדילה, "התפתחותי וניצני אוטונומיה", "פיתוח ערך עצמי ודימוי גוף", "חשיפה לתכנים לא מותאמים", "שמירה על פרטיות", "צילום והפצה" (4-3 שיעורים).

בכיתות ו' יעסקו בהתפתחות מינית ופיזית וכיצד הדבר בא לידי ביטוי אצל בנות ובנים, הבדלים בין בנים לבנות בהתפתחות הפיזיולוגית וגם הרגשית, סטריאוטיפים מיניים והשפעות חיצוניות על הדימוי העצמי.

בכיתות ח' יעסקו השיעורים באהבה וזוגיות, "הטרדה מינית זה לא חיזור", "פורנו זה לא אהבה" ובזוגיות (8-6 שיעורים). בכיתות י' הם יעסקו ב"אומרים די להטרדות מיניות", "יחסי מין - עמדות, מחשבות ומודעות".