הבינה המלאכותית כבר משנה את העולם, אבל מה עם מי שלא שולט באנגלית?
07.06.23 / 09:23
סם אלטמן, האיש שמאחורי האפליקציה המדהימה מבוססת בינה מלכותית - ChatGPT, ביקר השבוע בישראל וזאת הייתה ההזדמנות לנסות להבין - האם ישראלים דוברי עברית, ולמעשה כל מי שאינו דובר אנגלית כשפת אם, יופלו לרעה ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מסחרר?
ChatGPT אכן יכול להבין ולהשיב בעברית, אבל הביצועים שלו ואיכות התשובות עלובים בסדרי גודל משמעותיים ביחס לביצועים המרשימים באנגלית. זה נכון גם בצ'אטבוטים אחרים. זה לא מפתיע, כי החברות שפיתחו אותם הן אמריקאיות, והצ'אטבוטים אומנו בעיקר על טקסטים ומידע באנגלית - השפה שגם ככה שולטת כיום ברשת.
המשמעות היא שכדי להפיק תועלת ממשית מ-ChatGPT וצ'אטבוטים אחרים, לדעת לשאול אותם שאלות טובות ולהבין את התשובות - צריך שליטה טובה באנגלית.
אומרים שהבינה המלאכותית היא העתיד, שהיא תשנה לחלוטין את שוק העבודה, תחליף משרות מסוימות ותגביר את הפרודוקטיביות של אחרים. אומרים שמי שלא ישלוט בכלים הללו, יישאר מאחור. במצב כזה, מה יקרה למי שלא שולט מספיק טוב באנגלית? לכאורה נגזר גורלו להישאר מאחור. מיותר לציין שכבר היום שליטה באנגלית היא יכולת נדרשת ובסיסית מאוד בשוק העבודה, ומי שלא שולט באנגלית מצמצם מאוד את האפשרויות שלו.
יש גם טיעוני נגד: אפשר לטעון שהמצב ישתנה בקרוב, ככל שהמודלים ישתפרו. בארד, למשל, צפוי לתמוך בקרוב ב-100 שפות כולל אנגלית. בישראל, פרויקט של תוכנית ה-AI הלאומית מתיימר לבנות מודל שפה בעברית שיתאים ספציפית לצרכים עסקיים בעברית (גם אם אין לו סיכוי להיות שווה ערך לרמות והיכולות של המודלים הגדולים).
עוד אפשר לטעון בצדק שכלי בינה מלאכותית דווקא מקלים ועוזרים לאנשים שאינם דוברי אנגלית, כי הם מאפשרים לנסח טקסטים רהוטים באנגלית, לשפר ניסוחים ודקדוק, והם מבינים בדרך כלל שאלות גם אם נוסחו באנגלית קלוקלת עם שגיאות כתיב וניסוח גס.
בינה מלאכותית גם מאפשרת יכולת תרגום מתקדמת ומהירה. ועדיין, החששות עדיין במקומם.