אחת לשנה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת את השכר החציוני, וכך היא עשתה השבוע:

השכר הממוצע במשק ב-2017 היה 9,845 שקל בחודש, לפי הנתונים השוטפים שמפרסמת הלמ"ס, המבוססים על הדיווחים החודשיים של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי; או 10,095 שקל בחודש, לפי הנתון השנתי שבסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, שעל פיו מחושב גם השכר החציוני.

נתוני השכר שמפרסמת הלמ"ס הם נתוני שכר ברוטו (לפני ניכוי מסים). הם כוללים את כל התוספות למשכורת, ובהן תוספות חודשיות כמו שעות נוספות, ותוספות המשולמות מפעם לפעם, כדוגמת מענק (בונוס) שנתי.

בסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס מוגדר כשכיר "כל נחקר שהייתה לו הכנסה כלשהי משכר או ממשכורת בשלושת החודשים שקדמו לביקור הסוקר".
הגדרה זו כוללת גם מי שמועסקים במשרות חלקיות מאוד. בהתאם לתקנים הסטטיסטיים הבינלאומיים, היא כוללת גם, למשל, חיילים בשירות חובה. הדבר מסייע להסביר את ההכנסות הנמוכות מאוד בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות:

בעשירון התחתון של השכירים נרשמה ב-2017 הכנסה ממוצעת של 8.7 שקלים לשעה בלבד, או 1,050 שקל לחודש – הרבה מתחת לשכר המינימום למשרה מלאה לבגירים.

בעשירון העליון, לעומת זאת, ההכנסה הממוצעת הייתה יותר מ-32 אלף שקל בחודש, או 152.3 שקל לשעה.

לפי הגדרות הלמ"ס, ב-2017 היו במשק כמעט 3.4 מיליון שכירים, ש-49% מהם נשים. גילם הממוצע היה 39.7, ומספר שנות הלימוד הממוצע שלהם – 14.2.

ב-2016 היה 7,030 שקל בחודש (במחירים שוטפים), וב-2010 הוא היה 5,984 שקל בלבד.

הגידול הריאלי בהכנסה החציונית של השכירים במשק ב-2017 היה המהיר ביותר זה 15 שנה לפחות. הזינוק ב-2017 ממשיך עלייה ריאלית של 2.7% בשנה הקודמת ושל 3.4% ב-2015. בכמה וכמה מהשנים שלפני כן, כמו 2013 ו-2008-2011, ההכנסה החציונית דווקא נשחקה במונחים ריאליים.

פערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו מעט ב-2017. ההכנסה הממוצעת של עובדות שכירות היתה נמוכה ב-31.4% מזו של השכירים הגברים, לעומת פער של 34.6% ב-2016 ו-31.7% ב-2015.

גבר שכיר ישראלי השתכר בממוצע 11,928 שקל בחודש ב-2017, בעוד אישה שכירה השתכרה 8,188 שקל בלבד. חלק מפער השכר המגדרי בישראל נובע מכך שמספר שעות העבודה הממוצע של נשים נמוך יותר – 37 שעות בשבוע, לעומת 44.9 שעות לגברים בממוצע.

עם זאת, גם אם בודקים את השכר הממוצע לשעת עבודה, שכרן הממוצע של הנשים נמוך ב-15.8% - הוא הסתכם ב-53.2 שקל לשעה, לעומת 63.2 שקל לשעה לגברים. ב-2015 היה הפער בשכר לשעת עבודה קטן יותר – 15.3% בלבד.

באיזה עשירון אתם - נתוני שכר ברוטו (לפני ניכוי מסים)?

באיזה ענפים מרווחים כמה?

בהתבוננות לפי ענפי המשק, מוצאים שכר לשעה גבוה מהממוצע בכלל המשק, בענפים כגון היי-טק, שירותים פיננסיים וגם "תעשייה, כרייה וחציבה". גם בענף החינוך השכר לשעה גבוה מהממוצע בכלל המשק (61.9 שקל לעומת 58.8 שקל), אבל הדבר נובע ממספר שעות העבודה הנמוך יותר - 33.8 שעות בשבוע בממוצע בענף החינוך, לעומת 41 שעות בכלל המשק. השכר החודשי של אנשי החינוך דווקא נמוך מהממוצע בכלל המשק - 8,376 שקל לעומת 10,095 שקל. כ-77% מהשכירים בענף החינוך הם נשים.

ענף "מידע ותקשורת", הכולל בין השאר את המועסקים בחברות ההיי-טק (לא רק במשרות טכנולוגיות), מתאפיין לא רק בשכר גבוה (16,834 שקל בממוצע), אלא גם בפער שכר גדול בין גברים לנשים – של 37.1%. רק מקצתו מוסבר בפער במספר שעות העבודה השבועי (45.9 שעות בממוצע לגברים, לעומת 40.4 שעות לנשים).