גביית חובות ארנונה, צווי עיקול, הבאה לדין אינם עניינים של מה בכך. כל אחד מאיתנו חושש להיקלע למצב שבו לא יוכל לשלם את חובותיו, והחשש הגדול ביותר הוא מצוות מעקלים המתייצב בפתח הבית ודורש את כיסוי החוב. "סיטואציה כזו של מעקלים, מביכה כל אדם – את בעל החוב ואת המעקלים עצמם" אומר מר בועז לוין – מנהל סניף מלגם באשדוד, ומציין שמדובר ב"מצב רגיש, לא נוח ובדרך כלל מעורר רגשות כעס ואנטגוניזם". ואכן, עובדי מלגם לא נהנים מפופולאריות יתרה. הם, כמו הרבה מאוד נושאי תפקידים העוסקים בגבייה ובאכיפה חוקית, בודאי לא האנשים הכי אהובים בסביבה, שהרי מי אוהב שיחדרו לפרטיותו ויאלצו אותו לשלם חוב?

"גם אם יש צדק באכיפה, אין אדם ששמח להיקלע למצב זה" אומרים במלגם ומציינים בלא מעט מבוכה כי "אנו חייבים לעשות את עבודתנו שאלמלא כן המצב יכול להסתבך יותר ולהיגרר לפתחו של בית המשפט". אלא שהשבוע זכו שני עובדי מלגם, יעקב בטלבי ואשר ביטון, לכמה רגעים של נחת. "במהלך העבודה שלנו, תוך שאנו יוצאים מאחד הבתים ונוסעים לכתובת הבאה ברובע י"א, מזנקת לעברנו אישה נסערת, מנופפת לעברנו בידיה וצועקת התינוק שלי תקוע ברכב" מספרים השניים.

בירור מהיר לימד  את השניים כי תינוק בן חצי שנה ננעל בתוך הרכב ומפתחות הרכב נותרו בתוך האוטו. "השעה היתה 16:30 לערך, היה יום חם והיה ברור שיש לפעול במהירות" אומרים הם ובאותו הרגע הם זינקו מיד מהרכב שלהם, בתא המטען הם מצאו כלי שבעזרתו פרצו את הרכב והעבירו את התינוק לאמו. "סוף טוב הכל טוב, האמא אספה את תינוקה ובעיניים דומעות אמרה תודה ונסעה מן המקום" אמרו הם בסיפוק רב. 

מר לוין מציין לשבח את תושיית השניים. "יעקב ואשר לא השתהו לרגע. הם הבינו את גודל השעה, הצליחו לאלתר כלי מתאים, פרצו בעזרתו את הרכב והוציאו את הילד בריא ושלם", ובחיוך הוא מוסיף "לא רק מעקלים אלא גם מצילים..."

 בתמונה: מנהל הסניף בועז לוין עם צוות המעקלים יעקב בטלבי ואשר ביטון.