צילום - פוטו דוד אסיאג

החל מהשעה 18:00 בערב החלו להגיע תושבי העיר ואורחי הפסטיבל אל רחבת המשכן ונהנו מדוכני האוכל שנפרסו במתחם, ומשני מופעים פתוחים לקהל של "בלקן במחסן אורקסטרה" ו- "גנאווה דה חביב".

מר מוטי מלכא, מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה הציג את שני המופעים המרכזיים שהתקיימו במהלך הערב- זמרת המחאה הטורקיה- כורדית איינור במשכן לאמנויות הבמה והלהקה הישראלית "יאמאס" באולם מונארט שהגדירה מחדש את ה"יווניה הגדולה שמחה" וכמובן, איך לא? טברנה שנייה במספר עם טריפונס בקפה התיאטרון.
צפו בסיכום היום החמישי:

המופע של איינור נפתח בשעה 21:00 במשכן לאמנויות הבמה במאוול כורדי עצמתי, כשהיא לבושה בשמלה אדומה ומלווה בנגנים עם כלים אתניים מחד ומנגד גיטרה חשמלית. איינור, שמשווקת כזמרת טורקיה – כורדית עוררה ציפייה לשמוע אותה שרה בשתי השפות אך רוב רובה של שיריה נשמרו לשורשיה הכורדיים האותנטיים,  שירי קינה וכאב המבטאים מחאה ומאבק של הסכסוך הבלתי פוסק בין העם הכורדי מול העם התורכי.


דרך שיריה במופע היא מצליחה להעביר את המסר שהיא נמצאת בקו התפר של שני העמים. קצת מזכיר את המציאות בה אנחנו חיים ועל השכנים מעבר לגדר...

מנלכוליה עמוקה נמצאת בשיריה בעוד שהנגנים המלווים אותה משלבים מדי פעם מקצבים של ג'אז בלוז ורגאיי, רוב שיריה איטיים וארוכים לעיתים נשמעו כמו יללות של כאב , אולי היא מנסה להעביר את כאבן של הנשים הכורדיות דרך השירה?!
צפו בקטע מתוך המופע:
 

קולה מגיע לגוונים וצלילים גבוהים ועוצמתיים  שיוצרים תחושה של הכפרים וההרים של כורדיסטן הרחוקה...
המוזיקה הכורדית ההרמונית של צלילי "הזורנה" המפורסם והמוכר  לא פגשתי במופע. איינור מזכירה שהמוסיקה האותנטית  העתיקה והמסורתית עדיין קיימת ויכלה להיות עוצמתית ובעלת מסר שנשכח ועדיין קיים. 



להקת "יאמאס" הופיעה במונארט ועשתה חגיגה גדולה של מוזיקה ייונית. הלהקה ביצעה את מיטב הלהיטים המוכרים והפופלאריים וחומרים מקוריים והוכיחה לכולם שהחיבור הישראלי - יווני חזק, שורשי ובעיקר- שמח!
צפו בקטע מהמופע:
 עזרה בהכנת הכתבה (איינור): אלדה נתנאל