הכלכלן הראשי באוצר בסקירה שפרסם השבוע קובע:
 "סיכויי ההצלחה של ילדים להורים מהחמישון התחתון להשתייך בבגרותם לחמישון העליון עומדים על כ-23% לבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה, לעומת 6% לאלה שסיימו 12 שנות לימוד בלבד. הסיכויים גדלים ככל שהמסלול כולל לימודי מתמטיקה מוגברים, בין היתר בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, הסטטיסטיקה, המתמטיקה והפיזיקה.

הכלכלן הראשי בדק את  מדד הנגישות  – שיעור הבוגרים של מוסד מסוים (או תחום מסוים) שהינם מהחמישון התחתון - לפי הכנסת ההורים - ואת מדד ההצלחה– השיעור של אלה שהגיעו בבגרותם לחמישון העליון, וכן מדד מסכם למוביליות כלפי מעלה, המשקף הן את הנגישות והן את מידת ההצלחה לעלות בסולם הכלכלי, כאשר המדד מחושב כמכפלה של שני המדדים הקודמים.

תוצאות הבדיקה:
הסיכוי של בוגר מערכת ההשכלה הגבוהה להגיע בבגרותו לחמישון העליון הוא כ-33%. סיכויים אלו גבוהים בהרבה מאלה של מי שסיים 12 שנות לימוד בלבד - 12%. עם זאת קיימת קורלציה ברורה בין שכר ההורים לסיכוי שדור הילדים ישתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.

בנוסף, ניתוח הנתונים מראה שהסיכוי של צעירים שהוריהם בחמישון התחתון לעלות לעליון, גדל כאשר הם לומדים תחומים שבהם לימודי המתמטיקה רבים יחסית וברמה גבוהה, כגון הנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה ופיזיקה.

אולם מדעי המחשב ותחומי ההנדסה הם תחומים סלקטיביים יותר, ולכן פחות נגישים למועמדים מרקע כלכלי-חברתי נמוך, כיוון שבממוצע, למועמדים מרקע נמוך ציונים נמוכים יותר בבגרויות ובפסיכומטרי. עם זאת, שיעורי ההצלחה של אלה שהצליחו להשתלב בתחומים הללו גבוהים מאוד, שכן השכר לבוגרים גבוה במיוחד.

בשורה נוספת:

לימודי הרפואה מתאפיינים בנגישות נמוכה יחסית עבור מועמדים מרקע חלש, ואילו הנגישות למקצועות העזר הרפואיים (סיעוד, רוקחות וכו') גבוהה, ודווקא בהם רמת המוביליות גבוהה יותר מאשר ברפואה (מקום רביעי בטבלה לעומת רפואה, הממוקמת במקום ה-5). מינהל עסקים ממוקם באמצע הטבלה עם 2.48%, ובאופן מפתיע נמצאים עריכת דין וראיית חשבון מאחור (מקום 13 ו-11 בהתאמה).

בתחתית הטבלה מופיעים תחומי לימוד שהשכר לבוגריהם נמוך יחסית, כמו פסיכולוגיה, מדעי הרוח, אדריכלות וסוציולוגיה – עם רמת מוביליות של 0.4-0.3%.

אוניברסיטה או מכללה?

הכלכלן הראשי באוצר טוען כי הבחירה בין מוסדות הלימוד השונים משמעותית הרבה פחות מהבחירה בתחום הלימוד מבחינת סיכויי ההתקדמות. עם זאת, נראה כי מידת המוביליות כלפי מעלה של בוגרי המכללות המתוקצבות גבוהה יחסית, בזכות השיעור הגבוה של סטודנטים שהוריהם משתייכים לחמישון התחתון הלומדים בהן. אלא שללומדים במוסדות אלה סיכוי נמוך יותר - במיוחד ביחס לאוניברסיטאות היוקרתיות - להשתייך בבגרותם ל-5% העליונים מבחינת השכר.

לסיכום:

לצעירים שהוריהם שייכים לעשירון החמישי ומטה, ושרוצים להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית, מומלץ ללמוד מדעי המחשב או הנדסה - באוניברסיטאות היותר סלקטיביות. במידה שאין זה אפשרי, מומלץ ללמוד במכללה מתוקצבת, ובכל מקרה לא כדאי ללמוד מדעי הרוח, פסיכולוגיה או אדריכלות, וגם לימודי הוראה אינם מומלצים.