הניצחון של מ.ס אשדוד על הפועל עכו הוא כבר סימן - אחרי הניצחון בבית על מכבי חיפה בשבוע שעבר, ניצחון חוץ חשוב. אפשר גם לסמן את 45 הדקות של החצי השני במשחק כדקות שגם ראינו בהן כדורגל טוב וזה חשוב. 

6 הנק' של אשדוד ב- שני המשחקים האחרונים מקפיצים את אשדוד מהאזור המסוכן עד למקום החמישי!

אסור לטעות, אשדוד עדיין אינה מרשימה, רחוק מכך. אבל משהו השתחרר (אולי) במשחקה. נראה שניר קלינגר שטף את השחקנים בהפסקה, אחרת קשה להסביר את ההבדל בין המחציות במשחק. 

השינויים

ניר קלינגר הכניס בפתיחת החצי השני את ירו בלו, והזיז את גדי קינדה קרוב לאלכסנדר דוידוב במרכז המגרש. קינדה עזר מאד בחילוצי הכדור, שיחק קרוב לאירועים ועזר לדוידוב לארגן את המשחק. 

טענו לאורך זמן שקינדה חייב לשחק במרכז, הוא אינו שחקן קו והיכולת שלו בחצי השני הוכיחה זאת. 

הכניסה של ירו בלו לההתקפה של אשדוד, הוסיפה המון מחץ ועוצמה להתקפה של אשדוד. בלו אמנם איטי ומסורבל אבל הוא הטריד את הגנת עכו ושיחרר את "האחרים" לנצל את השאריות שהוא השאיר.

עומק בספסל

ירו בלו, אבו ענזה, תום מונד, פתאום לניר קלינגר יש קצת עומק בספסל וזה במשחק שבו גם אושינואה לא עולה (לא ברור כמה יכול באמת לתרום) וגם בנצי מושל עדיין לא בסגל. 

לאשדוד יש פתאום עומק בספסל, זה עומק אמנם מעט "מלאכותי" שנוצר כתוצאה מעלייה בהרכב של 4-5 שחקנים צעירים שאמורים בקבוצה אחרת לעלות מהספסל.

אוחנה, זריהן, קינדה ועכשיו הכניסה של אינברום להרכב, מאפשרת לקלינגר במידה והתוצאה לא לרעתו, להשיג יתרון בשלהי החצי השני, שהוא מכניס שחקנים איכותיים, טריים ועם ניסיון, כמו בלו, אבו ענזה ומונד. מול עכו זה מה שנתן לאשדוד את הניצחון. 

מילה טובה מגיעה גם לרחמים צ'קול ועופר ורטה, בעיקר לראשון. עד כה עקב האכילס של אשדוד היו עמדות המגנים, במשחק מול עכו, צ'קול היה מצוין בעיקר בחצי השני והשער היה כתוצאה ממבצע קבוצתי שהתסיים בבעיטה שלו לקורה, גם ורטה נראה שנכנס יפה לאוקום שנוצר מהפציעה של אל חמיד.

ורטה וצ'קול הפגינו משחק אחראי וטוב וזו נקודה חשובה להמשך הליגה.

עומס משחקים בפתח

עכשיו אשדוד תצטרך להתמודד גם עם הציפיות וגם עם עומס משחקים, בחמישי היא תפגוש במחזור אמצע השבוע את מכבי פ"ת במשחק חוץ במושבה, וביום ראשון לאחר מכן, היא תפגוש את הפועל ת"א באשדוד, למשחק מסקרן במסגרת המחזור ה- 12 בליגת העל.

שני משחקים ותקופה חשובה שיקבעו לאן פניה של אשדוד, רגע לפני שהסיבוב הראשון מסתיים.

ציונים:

אופיר מרציאנו- 5, לא הייתה לו עבודה בחצי השני. בחצי הראשון ניקה את מה שהיה צריך. משחק שני ללא ספיגה.

עופר ורטה- 5.5, שקט, אחראי, נראה שמתחיל לצאת מהתקופה הלא טובה שלו. חסרה עדין התמיכה בהתקפה, אבל היה בסדר גמור.

יאיא פטי- 5, הבלם של אשדוד עלה לא כשיר, עם פציעה במפשעה, אבל כמו קפטן אמיתי הוא גילה אחריות וסיים 90 דקות.

מיקי סירושטיין- 5, משחק פושר, לא הייתה לו יותר מידי עבודה. קלינגר יצטרך לפתור את בעיית המהירות שלו ושל פטי, מפני שקבוצות טובות מעכו ינצלו זאת.

רחמים צ'קול- 6.5, יחד עם קינדה, המצטיין של אשדוד. משחק טוב, בטוח, שקט. היה מעורב בשער של אשדוד שרף את הקו באגף שמאל וחיפה על אחרים.

אלכסנדר דוידוב- 5.5, החמצה אחת גדולה, כמה מצבים נייחים לא מספיק טובים. אבל הנוכחות הייתה שם.

גדי קינדה- 6.5, מצוין. בעיקר בחצי השני. עבד על המגרש, חיפה על כולם, בא לקבל את הכדור וניהל את המשחק של אשדוד.

אור אינברום- 4, לא הורגש. הוחלף במחצית.

דויד סולארי- 5, במגמת שיפור, אבל עדיין רחוק מסולארי שבאשדוד רוצים לראות.

ניב זריהן- 5, משחק חלש לזריהן, אחרי שבאחרונה היה מהיצבים הטוביםב אשדוד. לא מדויק ומאד מפוזר.

מיכאל אוחנה- 5.5, פעלתן מאד, רוצה מאד, על הטכניקה כבר דיברנו. ככל שהמשחק התקדם, הוא התעייף מעט.

ירו בלו- 5.5, הוסיף המון להתקפה של אשדוד, כוח, נוכחות, מוסיף לקלינגר  עוצמה בהתקפה.

אבו ענזה- 5.5, שער כמחליף, מה עוד אפשר לבקש.

תום מונד- לא השפיע.

צילום: עמית מצפה, באדיבות אתר ONE