שחר כחלון
05.02.14 / 10:14
להאזנה לתוכן:
תגים:
אורי קריספין
,
אופיר מרציאנו
עד לפני כחודש וחצי העונה של אופיר מרציאנו נראתה כאילו הולכת בכיוון הפוך מהשנתיים האחרונות, שערים באשמתו, יציאה מההרכב ואי וודאות. אלא שמרציאנו עבד קשה ובשקט, בדרכו הצנועה הוא סלל את דרכו חזרה לשער ובשבועיים האחרונים הוא אחראי ישיר על הנקודה מול סכנין והעלייה לשמינית גמר הגביע /צילום: אורי קריספין
לפני כשלוש שנים קיבלו באשדוד החלטה אסטרטגית, "אופיר מרציאנו הוא שוער העתיד של הקבוצה". המאמן יוסי מזרחי שוער ענק בעברו, קיבל את הקרדיט להכשיר עבור אשדוד שוער עתיד. "אופיר ישחק גם אם הוא לא יהיה טוב, זה שכר לימוד שאנחנו מוכנים לשלם", אמרו אז באשדוד. ובאמת לצד משחקים טובים, מרציאנו כמו רוב השחקנים הצעירים, בטח שוערים סבל מעליות וירידות בכושר. אבל בסך הכול, העונה הראשונה שלו כשוער ראשון הוכתרה כהצלחה.
מרציאנו תמיד נחשב לפוטנציאל עצום, יש לו מבנה גוף של שוערים, הוא גדול וחזק, גם בנוער סומן כשוער העתיד של האגודה, שבדרך הוא אף חתום יחד עם חבריו על תואר ראשון בדמות גביע המדינה לנוער. שעלה לבוגרים הוא שימש כשליישית שוערים יחד עם יוסי שקל, דארגן סטויקיץ' ומרציאנו, בהתחלה הוא קיבל כמה משחקים, וכמה דקות, אבל לא סומן כשוער הראשון, עד שבאשדוד החליטו כחלק ממדיניות המועדון, "חסל סדר משחקים, מרציאנו הוא השוער". בכל עונה ראינו ורואים את ההתפתחות שלו, הן הפיזית, המקצועית והמנטאלית. בסיום העונה שעברה, הוא אף זומן לסגל הנבחרת הבוגרת, ודיברו עליו ועל אריאל הרוש כשוערי העתיד של נבחרת ישראל. גם בקמפיין האחרונים הוא נמנה בחלק מהמשחיקם על הסגל הרחב, אבל הזדמנות אמתית לא קיבל.
המפנה של העונה
העונה מרציאנו התחיל את העונה כמו בכל עונה, כשוער ראשון. אלא שכלל שהעונה התקדמה, ראינו ירידה מסוימת ביכולת שלו, מצבים של חוסר ריכוז, וכל מיני טעויות לא ברורות. בתפקיד השוער, זה פשוט קריטי וזה עלה לקבוצה בנקודות, זה התחיל עם המשחק מול מכבי פ"ת, עם שער השיויון של פדרו גלבאן, המשיך במשחק מול ב"ש עם שער די באשמתו של מאור בוזגלו וגם מול רמה"ש, רעננה. ניר קלינגר החליט כמו שהוא עשה לא אחת העונה, עם צעירים להוריד את מרציאנו לספסל, בכדי לתת לו זוג של מכה. בסתר ליבו ידע קלינגר שלא משנה מה יקרה, מרציאנו הוא השוער הראשון שלנו, ולא משפתי.
כאן, נעשה סטופ ונגיד במאמר מוסגר, באותה תקופה, כולם שידרו באשדוד שיש מלחמה על ההרכב ומי שטוב משחק (מה שנכון), רק שבקבוצת כדורגל כמו בכל ארגון מסודר יש סדר וקדימות לכל מהאנשים. מרציאנו סומן כשוער הראשון וצריך לפחות לנסות לתת לו את האפשרות לחזור לעצמו, לכן כל הדיבורים כאילו סר חינו של מרציאנו בעיני קלינגר ואנשי הקבוצה, היו לא נכונים.
שמענו באותם ימים כאילו מרציאנו מבין (או לפחות הסביבה שלו), כאילו דרכו באשדוד נגמרה, זה כמובן לא היה נכון בכלל. מרציאנו ייאמר לזכותו לקח את ההחלטה "כמו גבר", עבד קשה וחזר להרכב. מאז הוא כבר נראה אחרת לגמרי. אז כנראה שזה עזר וכל הקרידט לקלינגר על כך. גם מרציאנו עצמו הודה לקלינגר וציין שהוא כנראה היה צריך את אותו "ניעור" בכדי לחזור לעצמו. אם צריך לסמן נקודת מפנה, זו בהחלט אותה ירידה לספסל.
נקודות לשיפור
למרציאנו יש לא מעט תכונות טובות שהופכות אותו לשוער ליגה טוב וכזה עם פוטנציאל להיות הרבה יותר מזה. מבנה גוף כבר אמרנו, זרזירות, גמישות ועבודת רגלים נהדרת. תוסיפו לכל זה, תגובות מהירות וקיבלתם חבילה כמעט שלמה. מה חסר? משחק רגל וקבלת החלטות יותר מהירה. דווקא לגבי משחק הרגל, למרציאנו יש פוטנציאל, לא אחת הוא אוהב לשחק במשחקונים כשחקן (שזה מתאפשר) והוא הודה בעבר שהוא חלוץ בגוף של שוער, אלא שנראה שעם השנים, מרציאנו קצת "הזניח" את משחק הרגל. דווקא בקבוצה כמו באשדוד, שוער עם משחק רגל טוב, שיכול למצוא את שחקני ההתקפה בכדורים ארוכים, הוא לעזור בהנעת הכדור ליד בלמים כמו פטי, ראש וסירוטשיין, יכול מאד לעזור לאשדוד. אלא שאולי זה חוסר ביטחון, אולי אותה פציעה בירך מהעבר שהקשתה עליו לבעוט, מרציאנו חייב לשפר את האלמנט הזה.
הנקודה השנייה, היא קבלת ההחלטות וכאן זה מתחלק לשניים, הראשונה היא אותן דקות של חוסר ריכוז שעובר שוער הן הרסניות ושוות שערים. מרציאנו חייב להישאר מרוכז לאורך כל 90 הדקות. והשני, מדברת על קבלת החלטות בשיחרור הכדור. לא אחת אנחנו רואים את מרציאנו מתעכב בלהוציא כדור מהיר ביד או ברגל ובכך מונע אולי, יציאה להתקפה מהירה. מאמן השוערים, איתי זילפה שעושה עם מרציאנו עבודה גדולה בוודאי מודע לעניין ואנחנו מניחים שיעבוד איתו על אותן נקודות לשיפור.
כך או כך, החזרה של מרציאנו לשער והיכולת הטובה שלו במשחקים האחרונים היא בהחלט נתון מעודד לקראת המשך מאבקי הליגה והגביע. התמנון של אשדוד חזר לשער וזה בשורה טובה מאד.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
