בשקט בשקט ומבלי שאף ירגיש, החל ארז בנדק (31) די.ג'יי הטראנס מאשדוד לכבוש במות גדולות בפסטיבלים ברחבי העולם. הוא כבר הספיק להופיע בגרמניה, שוויץ, דנמרק, יוון, יפן ובברזיל אף כבש את ליבם של לא פחות מחמשת אלפים משתתפים שאיבדו את חושם לדעת לצלילי יצירותיו.

בנדק (שם במה: REDROSID), מהנדס ודי.ג'יי יוצר, גדל ולמד באשדוד ובשנה האחרונה העתיק את מגוריו לראשון לציון. "כל הסיפור עם המוזיקה התחיל מאז שאני ילד בעצם" – הוא מספר, "אני ואחי הגדול חלקנו חדר והייתי הולך לישון עם טראנס שהוא היה משמיע לי. לאט לאט זה חלחל בי ובגיל 17 כבר התחלתי ליצור מוזיקה בעצמי". 

איך בחור צעיר מוצא את עצמו מוזמן לנגן בפסטיבלים כאלו ברחבי העולם?
"בגדול, יוצרים מוזיקה, ואם המוזיקה מספיק טובה ואתה מצליח לייצר מספיק עניין, מתחילות להגיע הצעות מחברות תקליטים ואז גם ממפיקי מסיבות".

איך התחושה לעמוד מול קהל רב שמאבד את את החושים לצלילי המוזיקה שלך?
 "זאת תחושה מדהימה! לראות כל כך הרבה אנשים פשוט נכנסים לקצב שאתה מכתיב להם, משוחררים, זורמים, מחייכים...אין יותר טוב מזה. המוזיקה בשבילי זה חלק מהגוף ומהנשמה, ופסיי-טראנס בפרט הוא שורש שתקוע בי עוד מילדות. אני מנגן את המוזיקה שאני יוצר וזה מה שעושה את זה עוד יותר מיוחד מדיג'יי רגיל, כשאתה דיג'יי יוצר אתה שם חלק ממך בכל אחד ואחד מהמשתתפים בפסטיבל".

כמו שאני מבין, אתה בעצם מנגן ומופיע בכל רחבי העולם?
"בכל העולם זאת הגדרה גדולה מדי, יש עוד המון מקומות שהייתי שמח לנגן בהם, ללא ספק יש עוד יעדים לכבוש".

איך מצאת את עצמך מנגן בפסטיבלי ענק שכאלה?
"בפסיי-טראנס (תת ז'אנר במוזיקת הטראנס) יש רק שני פסטיבלים שנחשבים פסטיבלי ענק, "אוזורה" ו-"בום", הם מונים עשרות אלפים, ולצערי עדיין לא יצא לי לנגן באף אחד מהם, אבל זה בהחלט יעד שהצבתי לעצמי. לא ניגנתי בפסטיבלי ענק אבל כן ניגנתי בפסטיבלים גדולים".

מה הלאה קדימה?
"בימים אלה אני עובד על האלבום הראשון שלי, בתקווה לסיים אותו עד סוף השנה ואז להמשיך לכבוש עוד יעדים ביחד עם האלבום הזה. כבר יש התעניינות חזקה ממספר חברות תקליטים והאלבום אפילו לא גמור, אני מתרגש. 2020 בהחלט שנה שהצבתי לעצמי לעמוד בכמה יעדים אישיים".

מה אתה חושב על המאבק של הטראנס בארץ?
"תרבות הטראנס לא שונה במהות שלה מאף תרבות מוזיקה אחרת וזכותה לחגוג ולהתכנס. סמים יש בכל מקום - ממסעדות, פאבים ועד מועדונים שמנגנים מוזיקה שחורה, טכנו, מינימל או דיפ האוס. בפסטיבלים של רוק יש סמים ובפסטיבלים של פופ אלקטרוני יש סמים".

"במה שונה הטראנס?" – הוא מוסיף, "אני רואה בזה מאבק מוצדק שכבר מראה את אותותיו. לאט לאט רשויות החוק יבינו שאין שוני ונוכל לחגוג שוב פעם בצורה חוקית מבלי לחשוש שיסגרו לנו אירועים".

מה החלום שלך?
"החלום הראשון היה לקחת את היצירה מחובבנות למקצוענות ולהופיע ברחבי העולם ואותו הגשמתי אבל יש עוד חלומות ויעדים לכבוש, כמו  לנגן ב-"אוזורה" וב-"בום" פסטיבל".

לעמוד הפייסבוק של ארז לחצו כאן, לאינסגרם לחצו כאן